את דודה מתלהבת? נערת סמינר או טיפה לפני? נכון את הכי אוהבת בעולם את האחיינים שלך?
הפעם זה בשבילך בעיקר… 😊
אני פוגשת אותך בסטודיו או בצילומי חוץ כולך חדורת מטרה שהאחיינים שלך יצאו הכי מושלמים בעולם, אני צודקת?
בדרך כלל חמושה במצלמה טעונה וכרטיס ריק, או חצי ריק, חדורת כוחות ואמביציה, כולך מרץ, להנציח את התינוק, התינוקת, הילדים הכי מהממים בעולם, ואת ממש סובייקטיבית (ברור)
לכן, את עוזרת לאמא של הילדים שהם האחיינים שלך, לברור סטים בקפידה, להתאים סיכה או סרט לגרב ולנעל, (פלופרס או מה שהולך, שלא יחשבו שהם יאכנעס ח"ו )
וכמובן דוחה מבחנים או ש.ב. או עבודות ביום הצילום המיוחל
ואז את מגיעה, כולך חיוכים והתלהבות, ומבקשת לוודא שהם הילדים הכי מהממים בעולם, נכון? (נכון) נכון שלא נתקלת בכזו ילדה חכמה? (נכון) נכון שיש לו שיער מטריף? (מאוד!) ראית איזו תינוקת בובה? תודי שלא היתה לך כזו מתוקה (נכון מאוד!)
וכשהצילומים מתחילים אני רואה את הילדים בפרט, אצל תינוקות זה לא רלוונטי, מ-ב-ו-ל-ב-ל-י-ם!
למה?
כי כאשר אני מאחורי המצלמה, קוראת לילדון להסתכל אלי, כל הדודות המעריצות ניצבות מאחורי וקוראות בשמו של יורש הכתר ע"מ להצחיקו, אך בפועל, גם אם הוא צוחק, הוא מסתכל עליכן ולא עלי
התוצאה היא, ילד שלא יוצר קשר עין בתמונה…
לכן, אני ממליצה למצחיקה הזמנית לעמוד מאחורי ולהציץ על האחיין מאחורי ראשי
כדי שקשר העין איתי, כלומר מהתמונה איתכן, יהיה מושלם.
דבר נוסף, לעיתים מרוב ריבוי דודות מתלהבות, הילדון הופך ללא מתלהב… ומסרב לשתף פעולה, הוא מתעייף מלהביט לכל כיווני הקריאות אליו
לשיקולכן לעתיד…
